מי אחראי לתוכן "בעייתי" שמעלים גולשים לעמוד החברה בפייסבוק?

האם מפעיל עמוד מסחרי ברשת חברתית נושא באחריות משפטית לתוכן המועלה מצד גולשים?


במה דברים אמורים? חברה מפעילה עמוד ברשת חברתית, בפייסבוק למשל, הדברים יוצאים מכלל שליטה והגולשים כותבים בעמוד דברי הסתה, לשון הרע או מעלים תכנים המפרים זכויות יוצרים. בהמשך, כנראה מסיבות תדמיתיות הקשורות עם מיתוס "רוח הרשת" – אותה אמונה רווחת לפיה הגולשים לא ישלימו עם מחיקה של תכנים שהעלו, ולכן עדיפה תמיד לכאורה, השארת התוכן הבעייתי (גם אם זה חושף את החברה לתביעה משפטית !!?) על פני הפגיעה בתדמיתה בשל מחיקת תוכן בניגוד "לרוח הרשת" (אמונה זמנית, שגויה ושברירית ברמה העסקית, היא תחלוף מיד עם הגשת התביעה המשמעותית הראשונה שתטיל אחריות על מפעיל עמוד של חברה מסחרית שלא מחק תוכן בעייתי) או בגלל פיקוח דל מצד המפעיל על העמוד והנעשה בו, לא נמחקים מצד המפעיל המסחרי התכנים הבעייתיים, או שנמחקים אך באיחור.

בנסיבות המתוארות לעיל, נשאלת השאלה: האם קמה אחריות משפטית לבעל עמוד ברשת חברתית בגין תכנים "בעייתיים" המועלים מצד הגולשים?

התשובה אינה חד משמעית. אין לנו עדיין הלכה או חקיקה ברורה אשר ניתן להסתמך עליה בהקשר של רשתות חברתיות, בטח לא כזו המורה לנו כיצד יש לנהוג בכל פלטפורמה, בכל תוכן, בכל מקרה. הפלטפורמות משנות/מחדשות מבחינה טכנולוגית כמעט מדי יום את האופן בו מתקיים השיח בין הגולשים, דבר המקשה מאוד על קביעת הלכה משפטית חד משמעית לעניין האחריות.

ועם זאת, אי הוודאות המשפטית אינה פועלת בהכרח לטובתו של הגורם המסחרי הנוכח במדיה חברתית ואין בכך כדי להעניק לו פטור מלא וזכות להתנהל בצורה לא מושכלת. באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט, כבר חויבו בעלי פלטפורמות כאלו ואחרים באחריות בשל פעילות גולשים, לאחר שנמצא כי בעלי הפלטפורמה לא הפעילו מדיניות נכונה של איתור וטיפול בבעיות שונות המתעוררות עקב השיח היום יומי המתנהל במתחם. דוגמא קיצונית לכך היתה במקרה של בושמיץ נ' אהרונוביץ, שם דובר בלשון הרע בפורום של תפוז, כנגד וטרינר אשר במסגרת עיסוקיו היה פעיל גם בחוות גידול קופים לצורכי מחקר רפואי.בפרשת בושמיץ קבע בית המשפט כי הנתבעת – מנהלת הפורום באותה עת, התנהלה ברשלנות כשלא מנעה התקפות העולות כדי לשון הרע נגד הוטרינר ואף סייעה להן בכך שנמנעה מלמחוק את התגובות המשמיצות משך תקופה מסויימת.

עו"ד יורם ליכטנשטייןמומחה לדיני אינטרנט מסכם: "למעשה אפשר להסיק מפסק הדין בעניין בושמיץ, שעצם מיקומה של הפלטפורמה ואופן הפעלתו של השירות המסחרי המאפשר לגולשים להתבטא ברשתות חברתיות או בצורה אחרת, אינו משנה. אחריות בעל הפלטפורמה נשארה אחת: להתנהל בצורה נכונה ולא רשלנית, ולטפל בכל בעיה תוך זמן סביר ממועד היווצרותה. אחרת, קיים סיכון. כפי שעסקים לא מקוונים חייבים לפעול בזהירות, כך גם פעילות מקוונת חבה לפחות באותה מידה של אחריות ניהולית" .

 

באותו אופן, ישנה ככל הנראה גם חובה לקבוע מדיניות וחובת זהירות להתנהלות חוקית ואתית ברשתות . במאמרו "רשתות חברתיות – זירה חדשה להתמודדות משפטית" (לינק למאמר המלא) כותב ד"ר יובל קרניאל בין היתר כך:

" חובת הזהירות של הדירקטוריון מחייבת אותו היום להבטיח שיש בחברה כללים ונהלים מקצועיים בתחומים אלה. כאשר יגיע המחדל או התביעה המשפטית ישאלו את ההנהלה ואת הדירקטוריון איך זה שלא נתתם דעתכם על הסיכונים הגלומים בפעילות ברשתות החברתיות. המינימום שניתן לעשות הוא לגבש נהלים ומדיניות להתנהלות חוקית ואתית ברשתות ולפעול להטמעת התהליך בקרב העובדים. יש כאן לפחות בסיס לטענה שהם נקטו בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את הנזק".

בבואנו כגורם מסחרי לשקול את ההתנהלות היום יומית ברשת מול הגולשים, עלינו לקחת בחשבון גם את ההיגיון הכלכלי לפיו החברה היא בעלת הכיס העמוק וככזו יש לה את המשאבים להתמודד עם עבריינות במתחם אותו היא מפעילה. בנוסף, היא תמיד מזוהה עם הפעילות והמתחם, יש למי לבוא בטענות, בעוד שהגולש/מעלה התוכן הבעייתי, הוא במקרים רבים אנונימי…

המינימום הנדרש מדיניות להתנהלות במדיה חברתית –social media policy

ניתן לסכם ולומר כי, למרות הוואקום המשפטי היחסי, הגורם המסחרי לא פטור מהאחריות המשפטית לנעשה מצד הגולשים במתחם השיח אותו הוא מנהל ברשתות חברתיות, בוודאי לא באופן גורף המאפשר לו להתעלם בכל מקרה, מכל תוכן בעייתי או מפר זכויות המועלה מצד גולשים. על מפעיל עמוד מסחרי ברשתות חברתיות קיימת החובה שלא להתרשל בהתנהלותו במידה אשר עלולה להוביל לפגיעה באחר, ומכאן נגזרת גם החובה הפרקטית של המפעיל למחוק תכנים לא הולמים ו/או כאלו הפוגעים בזכויות יוצרים (או לא לפרסמם/להעלותם לכתחילה, לעמוד החברה ברשת ).

מהי התנהלות זהירה ומושכלת ברשת? מהו המינימום הנדרש מצד בעל עמוד מסחרי ברשת חברתית לקיומה של חובת הזהירות הכללית והספציפית שלא להתרשל?  התחלה טובה תהיה בנקיטת הצעדים הבאים:

1. הגדרת גבולות השיח, איכות וכשירות התכנים : תקנון/דיסקליימר/מדיניות ב"טאב" קבוע בתוך העמוד המסחרי ברשת החברתית, הנושא את השם "תקנון שיחה".

2. "משפט מונע": ניטור רציף של השיחה והפעילות בעמוד, זיהוי ואיתור של שיח/תוכן אשר עלול ליצור לחברה בעיה משפטית או תדמיתית (במקרה כזה ההמלצה היא למחוק את התוכן הבעייתי).

 

0 Responses to “מי אחראי לתוכן "בעייתי" שמעלים גולשים לעמוד החברה בפייסבוק?”



  1. להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




twitting_lawyer


%d בלוגרים אהבו את זה: