האם מבחינה אתית רשאי עו"ד לעשות שימוש בראיות ש'דג' ברשתות חברתיות?

מאת: סער סיקלאי,  עו"ד – טכנולוגיה, אינטרנט,  ורשתות חברתיות

אנו מדברים על סיטואציה אשר אינה בניגוד לדיני הגנת הפרטיות לכאורה, ובה המידע הושג כדין, במסגרת חברות וירטואלית, בסריקה לגיטימית של מנועי חיפוש, או בפרופילים פומביים פתוחים לצפייה בפני כל דורש. רבים יאמרו ובצדק, שאדם צריך לקחת אחריות על מה שיוצא מפיו ברשת כשם שהוא עושה זאת בכל מקום אחר, ובכלל ספק אם בעידן המדיה החברתית ישנה לאדם ציפייה לפרטיות ברשת, עליה הוא יכול להסתמך במובן המשפטי של המושגים 'ציפייה' ו -'הסתמכות.

אז אולי יש היגיון בשימוש במידע, ויתכן גם שאין כל מניעה חוקית, אבל אתיקה היא עניין שבמוסר, היא לא עוסקת בהסדרים פרקטיים, אלא בנורמות, ברצוי וראוי. ועל אף האמור, בסופו של דיון פילוסופי, גם האתיקה משתקפת בכללים, אז, 'דייג' ראיות ברשת מצד עורכי דין הוא אתי? לשכת עורכי הדין של ניו יורק, למשל השיבה לשאלה בחיוב וקבעה שכן, ואולי בגלל שאין לה ברירה, זו לא שאלה תיאורטית הנידונה בחלל ריק. התופעה של 'דייג' ראיות רווחת, אנשים מדברים על הכול ברשת, וזה כולל חשיפת פרטים אינטימיים, מיקום, ופרטים שבבוא היום עשויים לשמש כראיות נגדם בבית המשפט.

סקר חדש שפורסם בארה"ב מדווח שבבתי הדין לענייני משפחה ישנה עלייה דרמתית בשימוש בראיות שהושגו ברשתות חברתיות, ולאחרונה אף קבע בית המשפט בניו יורק כי: בתביעת נזיקין בה טוען תובע לפגיעות גוף, הוא מוותר על כל ציפייה לפרטיות, ולכן חייב לאפשר גישה ולחשוף בפני הנתבע ובית המשפט את פעילותו ברשתות חברתיות.

אולם לעומת העמדה לפיה אין כלל פרטיות ברשת, ישנם רבים שחשים שהמעשה לא ראוי מבחינת היותו נוגד את 'רוח הרשת' ומהותה כזירת ביטוי חופשית, אשר בה אדם יכול להתבטא מבלי לחשוש שיעשה בתכנים שימוש מפליל או מזיק נגדו בעתיד. אם תרצו, מעין חיסיון המגן על מידע מהעולם הווירטואלי מפני זליגה ושימוש לרעה בעולם הפיסי. גישה זו אומצה באופן חלקי על ידי לשכת עורכי הדין של פילדלפיה אשר קבעה כי עו"ד אינו רשאי להתחזות ברשתות חברתיות על מנת להשיג מידע. בדומה, המחוקק הגרמני קיבל לאחרונה הצעת חוק האוסרת על מעסיקים לחפש מידע אודות מועמדים פוטנציאלים ברשתות חברתיות.

ומה קובעים הכללים האתיים אצלנו בישראל? לשכת עורכי הדין וועדת האתיקה טרם נתנו דעתם בשאלה הספציפית – האם מבחינה אתית רשאים עורכי דין המייצגים צד בהליך משפטי אזרחי, לעשות שימוש בראיות אליהן נחשפו ברשתות חברתיות. במציאות בה מאות אלפי ישראלים וביניהם גם אלפי עורכי דין מקיימים נוכחות פעילה במדיה חברתית, זה בוודאי כבר קורה ומן הסתם עוד יתעצם ויהפוך לעניין שבשגרה.

בבואה להכריע בסוגיה, על לשכת עורכי הדין להביא בחשבון את העובדה שבישראל הפרטיות היא בעלת מעמד חוקתי, ומנויה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף, חוק הגנת הפרטיות שלנו קובע בסעיף 1 לחוק כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", ובהמשך בסעיף 2 לחוק הקובע פגיעה בפרטיות מהי, אסר המחוקק בין היתר על "בילוש או התחקות אחרי אדם" (בילוש/התחקות = דייג? לשיטתי כן). הפרטיות היא נגזרת של הגדרת המתחם כ'רשות היחיד' במובחן מפומבי/ציבורי, בו הפרט אינו זכאי לפרטיות.

לאור דיני הפרטיות בישראל, הקובעים גם במפורש כי ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות אינן קבילות בבית המשפט (ראה סעיף 32 לחוק), יש לשיטתי לסייג היתר אתי (אם וככל שיינתן כזה) לשימוש במידע שהושג ברשת כראיה, למידע אשר הושג בפלטפורמות פומביות הפתוחות בפני כולי עלמא (גוגל או טוויטר למשל) בלבד. ויש לאסור שימוש במידע שהושג ברשתות חברתיות כמו פייסבוק למשל, בהן הצפייה במידע מתאפשרת רק למי שאישרנו לו חברות ( "מעגל הסכמה מפורשת") עובדה המצביעה על כוונה להסתיר את המידע מאחרים אשר אינם במעגל ההסכמה, ומלמדת על היותה של הזירה מוגנת בדיני הפרטיות כרשותו של היחיד.

אבל ובעיקר נשאלת השאלה מהי הנורמה המתאימה לנו? כיצד אנו רוצים לעצב את דמותו של העולם הווירטואלי החדש והמתפתח שלנו? כמו גם את תדמיתנו בעיני הציבור כעורכי דין הפעילים ברשת. סביר להניח שהיתר אתי גורף לדוג ראיות ברשת, יוביל מן הסתם לתופעה של נידוי חסימה והוצאת עורכי דין מחוץ למעגלים החברתיים ברשת.

1 Response to “האם מבחינה אתית רשאי עו"ד לעשות שימוש בראיות ש'דג' ברשתות חברתיות?”



  1. 1 לשכת עורכי הדין עושה סדר בפייסבוק | חורים ברשת טראקבאק על אפריל 17, 2011 בשעה 1:03 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




twitting_lawyer


%d בלוגרים אהבו את זה: