למה לחסום ? שתף – מדוע כדאי למעבידים לאפשר גישה לרשתות חברתיות במקום העבודה:

את המאמר הזה אפשר להתחיל גם בפסקה האחרונה ולמרות זאת אמליץ לך המעביד לקרוא את כולו….

לאחרונה נתקלתי בידיעה בדה מרקר ולפיה :
" 54% מהחברות בארה"ב דיווחו כי אסרו על עובדיהן לעשות שימוש ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, טוויטר, מייספייס או LinkedIn בשעות העבודה" .

מיותר לומר שגם בישראל המצב דומה (ואולי אף גרוע יותר). רק השבוע נתקלתי בהודעה תמוהה מעורכת דין ישראלית אחריה אני עוקב בטוויטר: "היי חברים, הכל בסדר אצלי, סליחה שנעלמתי, המשרד חסם את הגישה לטוויטר…".

אם כן, האם חסימת הגישה לרשתות חברתיות וכפועל יוצא חסימת האפשרות לאינטראקציה מקוונת במדיה חברתית נכונה למעביד ?

ההנחה השגויה של מעבידים רבים אומרת בערך כך: האינטרנט הוא צרה צרורה. העובדים "משחקים" שם כל היום בהחלפת מיילים, בצ'אטים, בתגובות לפוסטים, בפוקר, וברכישת זרעי אבטיח וירטואליים וכל זאת במקום לעבוד כמובן.

הטעות שבתפישה כזו היא בעצם הגדרת האינטראקציות ברשת כ "משחק" מבלי לראות את האפשרויות הרבות למינוף האינטראקציות במדיה החברתית לטובת העסק.

אמנם, בעידן הסוליטר 1.0 , העובד שיחק מול מחשב ואכן קשה לראות את התועלת שצמחה או הייתה יכולה לצמוח למעביד מכך. אולם כיום כאשר העובד מעדכן את שורת הסטטוס בפייסבוק או טוויטר, עונה לשאלה שנשאלה בקהילה מקצועית, או פותח דיון חדש בפורום, הוא חשוף לאין ספור אינטראקציות אשר עשויות להועיל למעביד בטווח הקצר והארוך, אם רק ישכיל לראות בעובד סוכן טבעי להפצת המוניטין, הערכים והמסרים של העסק בזירות השיח השונות ברשת.

במאמרי זה, אציע למעבידים להתחיל ולעשות שימוש במדיה החברתית באופן יזום ומושכל באמצעות ובשיתוף מלא עם העובדים, תוך שהם מאמצים למצער את הנחת היסוד הבאה:

העובדים שלכם נוכחים ברשת כי החברים שלהם שם, והחברים שלהם, כמו גם החברים של החברים שלהם, הם הלקוחות הפוטנציאלים שלכם ….

למה? – התועלת לארגון המשלב את העובדים בפעילות העסקית במדיה חברתית :

פרסום ויחצ"נות – אין שיטה טובה יותר מאשר שיווק או פרסום מ"פה לאוזן". ובעידן שלנו מפה לאוזן זה ברשת. זה מהיר יותר, זול יותר, אפקטיבי יותר. אתם משקיעים אלפי שקלים בשנה על פרסום, על פליירים שנזרקים לפח לפני שנקראו, מדוע לא לאפשר לעובדים שלכם להעביר את המסרים שלכם ברשת? מדוע לא לחסוך את המתווך? למי יש יותר ידע מקצועי ורלבנטי מאשר לעובדים שלכם ?

הזדמנויות בזמן אמת – נוכחות ברשת היא שם המשחק, אם אתה לא שם אתה לא קיים. נניח שאתה המעביד של עורכת הדין עליה סיפרתי לעיל. נניח שמשרדכם מתמחה במקרקעין. נניח שהעובדת שלך נתקלה הבוקר בשאלה הקשורה ישירות להתמחות משרדכם באחד מעשרות הפורומים המפגישים בין עורכי דין ללקוחות פוטנציאלים ברשת. האם אתה יכול לוותר על הלקוח הפוטנציאלי ? על זה ששאל אם מישהו מכיר עו"ד טוב לביצוע עסקת מקרקעין בלב תל אביב….

מוניטין – אתה אמנם עושה לא מעט למען הקהילה ואפילו כתבו על זה בעיתון לפני שנה, אולם לעיתים אתה חש כי למרות שאתה תורם ומסייע זה לא ממש מורגש. כאשר העובדים שלך נוכחים ברשת ומשיבים על שאלות בפורומים מקצועיים, זה תורם בטווח הארוך לשיפור התדמית והמוניטין של העסק שלך, וזאת מבלי להיות תלוי באף גורם חיצוני.

שיתוף – שוק דעות מקצועי חינמי – נחזור לעורכת הדין שלנו שנחסמה בטרם עת. נניח שאתה מטיל עליה לכתוב חוות דעת משפטית ללקוח. במקרים רבים זה אומר שעליה לערוך חיפוש משפטי מקיף, ארוך, וכל זאת ע"ח הלקוח שמתקשה להבין מדוע חייבת אותו ב 5 שעות של "חיפוש משפטי". עכשיו תאר לעצמך זירת שיח מקוונת שבה נמצאים בזמן אמת מאות עורכי דין, המחולקת לקבוצות התמחות ונישות, תאר לעצמך שתוך דקות ספורות נתקבלה תשובה לסוגיה המשפטית כולל אסמכתאות והפניות לפסיקה וחקיקה רלבנטית ? זה כבר קורה, אתה פשוט מרשה לעצמך להתעלם מזה.

איך ?

תודה ששאלתם. כמובן שהשתלבות העובדים בהפצת האג'נדה המסחרית שיווקית של הארגון או העסק בזירות השיח ברשת ובמדיה החברתית, דורשת התנהלות מושכלת. על הארגון לעבור בשלב ראשון תהליך מחשבתי המגדיר חזון, יעדים ומטרות לפעילות ברשת. בשלב השני ולאחר שגובשה אסטרטגיה הנובעת מהחזון והמטרות, על הארגון להטמיע את התובנות בקרב העובדים, להגדיר את הכללים לשיח אפקטיבי מקוון מטעם הארגון במדיה החברתית, את השפה, את הערך המוסף, את המקום – הפלטפורמות הרצויות מבחינתו לשיח, ואת הזמן – כמה ומתי…

וקצת על "מה" – במה העובדים שלכם יכולים לשתף את החברים שלהם ברשת או להועיל לארגון או העסק מעצם הנוכחות המושכלת ברשת – רעיונות על קצה המזלג:

מוצר/ שירות חדש – תנו לעובדים לספר בגאווה לחברים שלהם על מעורבותם ותרומתם לפיתוח המוצר החדש. חשיפה טובה מזו לא תקבלו.

משובים – מעין קבוצות ביקורת – בקשו מהעובדים לשאול את החברים שלהם מה דעתם על.. ואולי גם איך לשפר את…

קמפיין וויראלי/ סרט פרסומת – לראות לפני כולם: תנו לעובדים להפיץ ברשת את סרט הפרסומת החדש של החברה או סרטון היו טיוב רגע לפני שהוא עולה לאוויר בתפוצה המונית. נניח שאתה מעסיק עשרה עובדים, לכל אחד מהם 100 חברים בפייסבוק, לכל אחד ממאה החברים שלהם בפייסבוק מאה חברים… טוב, מתמטיקה אתה יודע….

ריגול תעשייתי – מי לא רוצה לדעת מה אומרים ועושים המתחרים ברשת ? והם עושים ואומרים, אתה יודע את זה…

ניהול משברים בזמן אמת – פתחת עיתון הבוקר ומצאת שכתבו משהו איום ונורא על העסק שלך. אתה מעסיק חכם, צופה פני עתיד, ולכן יש לך כבר תשתית ונוכחות מסודרת ברשת, כל שעליך לעשות הוא להנחות את העובדים שלך כיצד להגיב נכון לדברים שנכתבו ברחבי הרשת, ולהפיץ את המסר שלך עוד היום, ומבלי להתחנן למאן דהו שישתול הודעה "מטעם" בעיתון של מחר.

גאוות יחידה – עודדו את העובדים לשלוח תמונות של רכב החברה החדש שנתתם להם, של מפגש הגיבוש, של הרמת הכוסית, של המשרד, של פינת הקפה. הכינו להם בצורה מסודרת תכנים להפצה או תנו לאחד העובדים היצירתיים שלכם להיות אחראי על כך. קחו בחשבון שאם תהפכו את נוכחות העובדים ברשת מטעמכם לרצויה, ל- "פאן", אזי יש סיכוי גדול ששיתוף הפעולה מצד העובדים ימשך גם אחרי שעות העבודה.

סיכום :

בנימה כללית הכרחי לומר כי, חסימת גישה לאתרים חברתיים בפני העובדים אינה תורמת לתחושה הטובה של העובד כלפי מקום העבודה, ובכך מנוגדת לאינטרסים מובהקים של המעביד. שילוב העובדים באג'נדה השיווקית מסחרית של העסק במדיה החברתית, עשוי לתרום לתחושת ההזדהות של העובד עם מקום העבודה. את העובדה הזו הבינו כל מפעילי הפלטפורמות החברתיות ברשת, כאשר העניקו מקום מכובד מאוד לעדכון מקום העבודה בסטאטוס של החבר ברשת.

אתם חוששים מהתהליך המשמעותי הזה שעליכם לעבור? זה מובן, אולם בלתי נמנע, התחילו בקטן – תשאלו את העובדים האם הם עדכנו ברשת החברתית בה הם חברים את מקום העבודה, עודדו אותם לעשות זאת, שדרו להם שאתם לא מפחדים, תשאלו אותם לדעתם, קבלו מהם רעיונות יצירתיים לפעילות שיווקית אפשרית ברשת, הציעו להם חברות בפייסבוק, תכתבו להם מילה טובה בסטאטוס מפעם לפעם, בקיצור תהיו חברתיים הרי הכל מתחיל מבפנים….

אגב, לידיעת המעבידים שלא השתכנעו מהתועלת שעשויה לצמוח להם משיתוף ושילוב העובדים בשיווק העסק במדיה החברתית, אני רק מבקש להזכיר לכם שבקרוב מאוד הסלולארי של העובד יספק לו את כל התנאים לגלישה בפייסבוק, טוויטר ועוד, סביר להניח כי כאשר זה יתאפשר להם הם ימשיכו לעשות זאת בחשאי ובוודאי לא למען המטרות של העסק שלך, אז איך אומרים – "אם אינך יכול לנצח אותם שלב אותם"……

0 Responses to “למה לחסום ? שתף – מדוע כדאי למעבידים לאפשר גישה לרשתות חברתיות במקום העבודה:”



  1. להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




twitting_lawyer


%d בלוגרים אהבו את זה: