ענף משפטי חדש – עו”ד לענייני מדיה חברתית

מכירים את הרגע הזה שפתאום הנושא שעליו אתם מדברים בלהט זמן רב, מנסים לקדם אותו, ומאמינים בנחיצותו בלב שלם פתאום הופך למובן מאליו בשיח הציבורי (או לפחות בקרב אלו אשר הנושא רלבנטי עבורם) ? אז נדמה שהרגע הזה שלי קרוב מאי פעם.

ומהיכן אני למד כי השעה קרבה להכרזה על תקומתו של ענף משפטי חדש? ובכן, מזה זמן שאני מרגיש את זה בא. התחושה שלי התחזקה מאוד בכנס מרשים שערכו בחודש שעבר ד”ר עו”ד יובל קרניאל ואיש הליגל מרקטינג הראשון בישראל – עידן נישליס ממשרד עורכי הדין המוביל שבלת ושות’, לרגל השקתו של מוצר משפטי חדש הפונה לתאגידים וארגונים הפועלים ברשת ובמדיה חברתית –social media policy והפוסט הזה כבר היה מוכרח להיכתב כאשר נתקלתי במאמר הדן במודעת דרושים לעו”ד המתמחה במדיה חברתית לינק .

שני האירועים הללו לצד רבים אחרים שקרו במהלך השנה האחרונה הבהירו לי סופית שאני עצמי עו”ד לענייני מדיה חברתית, שיש דבר כזה, אבל חשוב מכך יש צורך אמיתי להכשיר עורכי דין להתמחות בנישה ספציפית זו.

ברור שאין זה מספיק להגדיר את עצמך באופן מסוים (לא באמנות או פילוסופיה עסקינן) ולכן על הצורך של השוק במוצר/שירות להיות אמיתי במדדים כלכליים של היצע וביקוש. במילים פשוטות – השוק צריך לדרוש בפועל עורכי דין אשר התמחותם הספציפית היא במדיה חברתית. ובכן, לשיטתי היום הזה הגיע ונדמה לי שאין עוד חולק על כך שיש צורך בפיתוחה של דוקטרינה משפטית מלומדת המתמחה במדיה חברתית. הפעילות העסקית של תאגידים ועסקים במדיה חברתית צומחת וגדלה בקצב מסחרר, ועובדה זו בלבד היא שמייצרת את הצורך האמיתי של השוק במשפטנים מומחים לרשת ראה סקר .

twitting_lawyer

לכאורה, יש כבר עורכי דין כאלו בשוק. עורכי הדין לענייני קניין רוחני, טכנולוגיה והיי – טק, מבינים היטב את החשיפות המשפטיות והסכנות האורבות למשתמשים ברשת. אלא שהמדיה החברתית היא תופעה ייחודית בתוך עולם האינטרנט וכך גם הסכנות המשפטיות והתדמיתיות שהיא מייצרת.

אמנם, עו”ד לענייני מדיה חברתית הוא קודם כל משפטן ולכן צריך להבין בראש ובראשונה את החשיפות האפשריות בתחום זכויות היוצרים, הקניין הרוחני, הפרטיות ולשון הרע, אבל לא פחות חשוב מכך “משפטן רשת” צריך להבין ולהכיר לעומק את השפה המיוחדת לרשת, להבין בשיווק, פרסום ויחסי ציבור, וכמובן להכיר היטב את הפלטפורמות השונות ברשת (המתחלפות תדיר) בהם עושים התאגידים והארגונים שימוש יום יומי לצרכים שיווקיים.

ביום יום, עו”ד לענייני מדיה חברתית אמור ללוות, ולתת מענה מיידי לכל שאלה המתעוררת במהלך קמפיין שיווקי/פרסומי ברשת. הוא צריך להבין את מהות המדיה החדשה, את המשמעות וההשלכות של שיתוף תוכן, שיחה, תגובה, טקבוק, ואת הניואנסים של כל אלו בכל אחת מן הפלטפורמות הפופולאריות ברשת.

לא די בכך שעו”ד קרא בדיעבד את התקנון של facebook או twitter, עליו לחיות את הפלטפורמות על מנת לייעץ ולפתור בעיות בזמן אמת, תוך כדי תנועה ולא בדיעבד. וכאן תרשו לי להדגיש: כאשר אני אומר לחיות את הפלטפורמות, כוונתי לכך שעל העו”ד לענייני מדיה חברתית המלווה קמפיין ברשת, להיות מחובר ולעקוב בפועל אחרי סטרים הפעילות של הלקוח ועדכוני הסטאטוס של הקמפיין בזמן אמת. עו”ד לענייני מדיה חברתית הוא עין משפטית זמינה ובוחנת לפעילות בהתהוות, זמינותו ונקיטת עמדה מצידו בזמן אמת עשויה להציל את הארגון ממשבר בעל השלכות קשות מבחינה כלכלית ותדמיתית. וכן, זה ישים, עורכי דין עובדים כבר היום מול מסך מחשב, ופעילים מאוד ברמת המיקרו בלוגינג לקידום צרכים אישיים.

לעו”ד לענייני מדיה חברתית תפקיד נוסף, הוא אמור לגשר בין המחלקה המשפטית של הארגון לבין אנשי השיווק, שני גורמים אשר מתנגשים חזיתית בכל פעם שעולה רעיון חדש לפעילות במדיה חברתית. עו”ד הפעיל בעצמו ברשת, מכיר ומבין לעומק את הסיכוי לצד הסיכון, את ההזדמנויות כמו גם את הבורות והמלכודות ברשת, יידע למתן ולהרגיע את עורכי הדין של התאגיד ובכך לאפשר את הקמפיין או את הפעילות השיווקית שעל הפרק. באותה מידה יידע עורך הדין המתמחה במדיה חברתית להבהיר לאנשי השיווק והפרסום כי במקרה מסוים אין להתפשר מאחר וקיימת סבירות גבוהה כי הפעילות עלולה לפגוע במוניטין ובערכיו של המותג. מניסיוני, אלו האחרונים יקשיבו לו רק אם הוא מבין את עולמם כפי שהוא מבין את עולם המשפט, וזה הגיוני מצידם להעמיד את הדרישה הזו כשם שזה הגיוני לדרוש ממומחה משפטי לרשלנות רפואית, שיכיר את עולם הרפואה.

מי זקוק לעו”ד המתמחה במדיה חברתית?

ארגונים, חברות ותאגידים, אשר מקדמים ברשת אינטרסים עסקיים וכלכליים ואינם יכולים להרשות לעצמם בשום אופן כניסה לא מושכלת לרשת אשר עלולה להוביל לפגיעה במוניטין ובערכי המותג.

בשלב ראשון על התאגיד לעצב תקנון התנהלות במדיה חברתית – social media policy בשלב השני, דרוש ליווי צמוד של מומחה ועין הבוחנת את הפעילות השוטפת ברשת ובמדיה חברתית.

יש לזכור כי תהליך ההטמעה של תקנון התנהגות מדיה חברתית בארגון אינו מסתיים בהפקת התקנון (ובטח לא בשליחתו בתפוצת מייל המונית בארגון), הפעילות במדיה חברתית היא דינאמית ומייצרת לצד ההזדמנויות גם סכנות חדשות ולא צפויות מדי יום. לכן על מנת להבטיח את הטמעת התקנון – בקרב הפעילים במדיה חברתית מטעם הארגון ועל מנת לתת פתרונות ומענה לצרכים מידיים ונקודתיים המתעוררים כתוצאה מפעילותו השוטפת והיום יומית של הארגון ברשת, יש להסתייע בעו”ד לענייני מדיה חברתית, אשר ילווה וייפקח על הפעילות השוטפת של הארגון ברשת.

למה לחסום ? שתף – מדוע כדאי למעבידים לאפשר גישה לרשתות חברתיות במקום העבודה:

את המאמר הזה אפשר להתחיל גם בפסקה האחרונה ולמרות זאת אמליץ לך המעביד לקרוא את כולו….

לאחרונה נתקלתי בידיעה בדה מרקר ולפיה :
” 54% מהחברות בארה”ב דיווחו כי אסרו על עובדיהן לעשות שימוש ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, טוויטר, מייספייס או LinkedIn בשעות העבודה” .

מיותר לומר שגם בישראל המצב דומה (ואולי אף גרוע יותר). רק השבוע נתקלתי בהודעה תמוהה מעורכת דין ישראלית אחריה אני עוקב בטוויטר: “היי חברים, הכל בסדר אצלי, סליחה שנעלמתי, המשרד חסם את הגישה לטוויטר…”.

אם כן, האם חסימת הגישה לרשתות חברתיות וכפועל יוצא חסימת האפשרות לאינטראקציה מקוונת במדיה חברתית נכונה למעביד ?

ההנחה השגויה של מעבידים רבים אומרת בערך כך: האינטרנט הוא צרה צרורה. העובדים “משחקים” שם כל היום בהחלפת מיילים, בצ’אטים, בתגובות לפוסטים, בפוקר, וברכישת זרעי אבטיח וירטואליים וכל זאת במקום לעבוד כמובן.

הטעות שבתפישה כזו היא בעצם הגדרת האינטראקציות ברשת כ “משחק” מבלי לראות את האפשרויות הרבות למינוף האינטראקציות במדיה החברתית לטובת העסק.

אמנם, בעידן הסוליטר 1.0 , העובד שיחק מול מחשב ואכן קשה לראות את התועלת שצמחה או הייתה יכולה לצמוח למעביד מכך. אולם כיום כאשר העובד מעדכן את שורת הסטטוס בפייסבוק או טוויטר, עונה לשאלה שנשאלה בקהילה מקצועית, או פותח דיון חדש בפורום, הוא חשוף לאין ספור אינטראקציות אשר עשויות להועיל למעביד בטווח הקצר והארוך, אם רק ישכיל לראות בעובד סוכן טבעי להפצת המוניטין, הערכים והמסרים של העסק בזירות השיח השונות ברשת.

במאמרי זה, אציע למעבידים להתחיל ולעשות שימוש במדיה החברתית באופן יזום ומושכל באמצעות ובשיתוף מלא עם העובדים, תוך שהם מאמצים למצער את הנחת היסוד הבאה:

העובדים שלכם נוכחים ברשת כי החברים שלהם שם, והחברים שלהם, כמו גם החברים של החברים שלהם, הם הלקוחות הפוטנציאלים שלכם ….

למה? – התועלת לארגון המשלב את העובדים בפעילות העסקית במדיה חברתית :

פרסום ויחצ”נות – אין שיטה טובה יותר מאשר שיווק או פרסום מ”פה לאוזן”. ובעידן שלנו מפה לאוזן זה ברשת. זה מהיר יותר, זול יותר, אפקטיבי יותר. אתם משקיעים אלפי שקלים בשנה על פרסום, על פליירים שנזרקים לפח לפני שנקראו, מדוע לא לאפשר לעובדים שלכם להעביר את המסרים שלכם ברשת? מדוע לא לחסוך את המתווך? למי יש יותר ידע מקצועי ורלבנטי מאשר לעובדים שלכם ?

הזדמנויות בזמן אמת – נוכחות ברשת היא שם המשחק, אם אתה לא שם אתה לא קיים. נניח שאתה המעביד של עורכת הדין עליה סיפרתי לעיל. נניח שמשרדכם מתמחה במקרקעין. נניח שהעובדת שלך נתקלה הבוקר בשאלה הקשורה ישירות להתמחות משרדכם באחד מעשרות הפורומים המפגישים בין עורכי דין ללקוחות פוטנציאלים ברשת. האם אתה יכול לוותר על הלקוח הפוטנציאלי ? על זה ששאל אם מישהו מכיר עו”ד טוב לביצוע עסקת מקרקעין בלב תל אביב….

מוניטין – אתה אמנם עושה לא מעט למען הקהילה ואפילו כתבו על זה בעיתון לפני שנה, אולם לעיתים אתה חש כי למרות שאתה תורם ומסייע זה לא ממש מורגש. כאשר העובדים שלך נוכחים ברשת ומשיבים על שאלות בפורומים מקצועיים, זה תורם בטווח הארוך לשיפור התדמית והמוניטין של העסק שלך, וזאת מבלי להיות תלוי באף גורם חיצוני.

שיתוף – שוק דעות מקצועי חינמי – נחזור לעורכת הדין שלנו שנחסמה בטרם עת. נניח שאתה מטיל עליה לכתוב חוות דעת משפטית ללקוח. במקרים רבים זה אומר שעליה לערוך חיפוש משפטי מקיף, ארוך, וכל זאת ע”ח הלקוח שמתקשה להבין מדוע חייבת אותו ב 5 שעות של “חיפוש משפטי”. עכשיו תאר לעצמך זירת שיח מקוונת שבה נמצאים בזמן אמת מאות עורכי דין, המחולקת לקבוצות התמחות ונישות, תאר לעצמך שתוך דקות ספורות נתקבלה תשובה לסוגיה המשפטית כולל אסמכתאות והפניות לפסיקה וחקיקה רלבנטית ? זה כבר קורה, אתה פשוט מרשה לעצמך להתעלם מזה.

איך ?

תודה ששאלתם. כמובן שהשתלבות העובדים בהפצת האג’נדה המסחרית שיווקית של הארגון או העסק בזירות השיח ברשת ובמדיה החברתית, דורשת התנהלות מושכלת. על הארגון לעבור בשלב ראשון תהליך מחשבתי המגדיר חזון, יעדים ומטרות לפעילות ברשת. בשלב השני ולאחר שגובשה אסטרטגיה הנובעת מהחזון והמטרות, על הארגון להטמיע את התובנות בקרב העובדים, להגדיר את הכללים לשיח אפקטיבי מקוון מטעם הארגון במדיה החברתית, את השפה, את הערך המוסף, את המקום – הפלטפורמות הרצויות מבחינתו לשיח, ואת הזמן – כמה ומתי…

וקצת על “מה” – במה העובדים שלכם יכולים לשתף את החברים שלהם ברשת או להועיל לארגון או העסק מעצם הנוכחות המושכלת ברשת – רעיונות על קצה המזלג:

מוצר/ שירות חדש – תנו לעובדים לספר בגאווה לחברים שלהם על מעורבותם ותרומתם לפיתוח המוצר החדש. חשיפה טובה מזו לא תקבלו.

משובים – מעין קבוצות ביקורת – בקשו מהעובדים לשאול את החברים שלהם מה דעתם על.. ואולי גם איך לשפר את…

קמפיין וויראלי/ סרט פרסומת - לראות לפני כולם: תנו לעובדים להפיץ ברשת את סרט הפרסומת החדש של החברה או סרטון היו טיוב רגע לפני שהוא עולה לאוויר בתפוצה המונית. נניח שאתה מעסיק עשרה עובדים, לכל אחד מהם 100 חברים בפייסבוק, לכל אחד ממאה החברים שלהם בפייסבוק מאה חברים… טוב, מתמטיקה אתה יודע….

ריגול תעשייתי – מי לא רוצה לדעת מה אומרים ועושים המתחרים ברשת ? והם עושים ואומרים, אתה יודע את זה…

ניהול משברים בזמן אמת – פתחת עיתון הבוקר ומצאת שכתבו משהו איום ונורא על העסק שלך. אתה מעסיק חכם, צופה פני עתיד, ולכן יש לך כבר תשתית ונוכחות מסודרת ברשת, כל שעליך לעשות הוא להנחות את העובדים שלך כיצד להגיב נכון לדברים שנכתבו ברחבי הרשת, ולהפיץ את המסר שלך עוד היום, ומבלי להתחנן למאן דהו שישתול הודעה “מטעם” בעיתון של מחר.

גאוות יחידה – עודדו את העובדים לשלוח תמונות של רכב החברה החדש שנתתם להם, של מפגש הגיבוש, של הרמת הכוסית, של המשרד, של פינת הקפה. הכינו להם בצורה מסודרת תכנים להפצה או תנו לאחד העובדים היצירתיים שלכם להיות אחראי על כך. קחו בחשבון שאם תהפכו את נוכחות העובדים ברשת מטעמכם לרצויה, ל- “פאן”, אזי יש סיכוי גדול ששיתוף הפעולה מצד העובדים ימשך גם אחרי שעות העבודה.

סיכום :

בנימה כללית הכרחי לומר כי, חסימת גישה לאתרים חברתיים בפני העובדים אינה תורמת לתחושה הטובה של העובד כלפי מקום העבודה, ובכך מנוגדת לאינטרסים מובהקים של המעביד. שילוב העובדים באג’נדה השיווקית מסחרית של העסק במדיה החברתית, עשוי לתרום לתחושת ההזדהות של העובד עם מקום העבודה. את העובדה הזו הבינו כל מפעילי הפלטפורמות החברתיות ברשת, כאשר העניקו מקום מכובד מאוד לעדכון מקום העבודה בסטאטוס של החבר ברשת.

אתם חוששים מהתהליך המשמעותי הזה שעליכם לעבור? זה מובן, אולם בלתי נמנע, התחילו בקטן – תשאלו את העובדים האם הם עדכנו ברשת החברתית בה הם חברים את מקום העבודה, עודדו אותם לעשות זאת, שדרו להם שאתם לא מפחדים, תשאלו אותם לדעתם, קבלו מהם רעיונות יצירתיים לפעילות שיווקית אפשרית ברשת, הציעו להם חברות בפייסבוק, תכתבו להם מילה טובה בסטאטוס מפעם לפעם, בקיצור תהיו חברתיים הרי הכל מתחיל מבפנים….

אגב, לידיעת המעבידים שלא השתכנעו מהתועלת שעשויה לצמוח להם משיתוף ושילוב העובדים בשיווק העסק במדיה החברתית, אני רק מבקש להזכיר לכם שבקרוב מאוד הסלולארי של העובד יספק לו את כל התנאים לגלישה בפייסבוק, טוויטר ועוד, סביר להניח כי כאשר זה יתאפשר להם הם ימשיכו לעשות זאת בחשאי ובוודאי לא למען המטרות של העסק שלך, אז איך אומרים – “אם אינך יכול לנצח אותם שלב אותם”……

במה התחדשנו החודש ? תשתיות ופלטפורמות לעורכי דין במדיה החברתית

את עיקר העבודה בחודש האחרון השקענו בהקמת תשתיות וזירות אינטראקציה לעורכי דין ברשת – תחום ההתמחות המיוחד שלנו במדיה החברתית.

המחשבה שקדמה להקמת התשתיות לעורכי דין ברשת, הניחה כי אמנם עורכי דין כבר מנצלים את המדיה החברתית ונוכחים בה ברמה כזו או אחרת, אלא שחסר ברשת הישראלית הממשק שבין עורכי הדין לבין עצמם, חסרות זירות המנוהלות בהתאם לצרכים הספציפיים של עורכי דין, מפגישות את בעלי המקצוע עם תכנים איכותיים ורלוונטיים ומאפשרות למידה הדדית להשתלבות אפקטיבית ונכונה במדיה החדשה, כזו שתיצור בין היתר בעתיד הקרוב עולם עשיר ומפותח של בלוגינג משפטי ישראלי.

התשתיות החדשות שלנו ברשת :

עו”ד ברשת – הרשת החברתית של עורכי הדין בישראל

למה רשת חברתית לעורכי דין? האינטרס הראשון והמובהק של עורכי דין ברשת הוא לדבר עם לקוחות פוטנציאלים. אולם, על מנת שהמפגש בין עורך הדין לקהל היעד ברשת יהיה אפקטיבי יש צורך בלימוד, התנסות והיכרות מוקדמת עם הרשת. עו”ד ברשת – הרשת החברתית של עורכי הדין בישראל, קמה במטרה להפגיש את עורכי הדין אשר כבר פעילים ברשתות החברתיות, כותבים בלוגים משפטיים, ומנוסים בשיח וירטואלי, עם עורכי דין אשר טרם חוו את הרשת ומעוניינים לעשות צעדים ראשונים באופן מושכל.

הרשת החברתית – ” עו”ד ברשת ” מציעה לעורכי הדין בית וירטואלי משלהם, פלטפורמה לשיתוף בידע, המדברת בשפתם וממוקדת בצרכים המיוחדים להם.  המטרה היא לאפשר מפגש נינוח, לא רשמי בנגישות וזמינות גבוהה בין עורכי דין, העלאת תכנים משפטיים אישיים (בלוגים, פוסטים, סרטוני וידאו ועוד) קבוצות דיון, פורומים ועוד.

בנוסף תציע הרשת החברתית בעתיד הקרוב (בחינם), שירותים משפטיים חיוניים לעורכי דין בזמן אמת כגון: עדכונים שוטפים בנושאי תעסוקה והשמה, עדכוני פסיקה וחקיקה, מאגר חוות דעת משפטיות, ספרות משפטית, ועוד…

04

הצג שאלה לעו”ד – עמוד פייסבוק שמטרתו ליצור זירת מפגש בזמן אמת בין עורכי דין ללקוחות פוטנציאלים.

איך זה עובד? בשני אופנים: א. אנו סורקים את הקהילות והפורמים המשפטיים ברשת הישראלית ומחפשים שאלות משפטיות “חמות” אשר מצריכות מענה מצד עורך דין. השאלות מיובאות אל ה”סטרים” – הצג שאלה לעו”ד, בצירוף לינק לפורום/ קהילה בה נשאלה השאלה, על מנת להפגיש בין השואל/ מתייעץ לבין עו”ד מומחה בזמן אמת (עד כמה שניתן בשיטת זו) הגם שהדבר נעשה מחוץ לזירה.

ב. מפגש מדויק יותר בזמן אמת הוא בין המנויים לעמוד “הצג שאלה לעו”ד” שאינם עורכי דין לבין עורכי הדין, הכוונה היא ליצור זירה מעורבת – עורכי דין ומתייעצים פוטנציאלים, ובכך להפגיש בין מתייעץ לבין עו”ד בזמן אמת ממש, דהיינו – זמן העלאת השאלה. ההנחה היא שאם עו”ד המנוי לעמוד קיבל שאלה ל”סטרים” האישי בפייסבוק, והשאלה בתחום התמחותו, נוצרה לו הזדמנות עסקית טובה בזמן אמת (בכפוף לכך שהוא “און ליין” כמובן..).

02

social -law“סטרים” פייסבוק של עדכונים שוטפים בענייני עריכת דין, משפט, חדשות משפט, משפט ומדיה חברתית, blawging, מהעולם.

הסטרים הוא בעיקר באנגלית ומיועד לעורכי דין אשר מעוניינים להרחיב אופקים וללמוד כיצד עושים את זה עורכי דין מעבר לים והם עושים את זה בגדול…


03


רשימת עורכי הדין המובילים והמשפיעים במדיה החברתית – משפטית בישראל

במהלך סוף השבוע שבין ה 30-31 לאוקטובר, התפרסמה ב” דה מרקר און ליין ” – “רשימת עורכי הדין המובילים והמשפיעים במדיה החברתית – משפטית בישראל“.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1296348

הרשימה עוררה עניין רב ולכן פורסם תקציר ערוך של הרשימה גם במגזין המודפס של עיתון דה מרקר    – המצורף למוסף סוף השבוע של עיתון “הארץ”.

התקציר הערוך של  ”רשימת עורכי הדין המובילים והמשפיעים במדיה החברתית – משפטית בישראל” :

רשימת עורכי הדין המובילים והמשפיעים במדיה החברתית בישראל

מה עושים עם “זמן אמת” – שימוש עסקי בזמן אמת במדיה החברתית

מהפכת המדיה החברתית מתאפיינת בין היתר באפשרות הטכנולוגית להזרים ולקבל מידע באפליקציות השונות בזמן אמת – real time.

 למרות היכולת הטכנולוגית להתעדכן בזמן אמת, וההכרה בכך כי אפשרות זו היא מעיקרי מהפכת המדיה החברתית, הדעה הרווחת היא כי טרם נתבררו השימושים הפרקטיים והערך האמיתי שאדם יכול להפיק ממידע בזמן אמת, מלבד היכולת לדווח ולקבל עדכוני  חדשות ואקטואליה.

 במאמרו המלומד ” קצת פרופורציה בזמן אמת”  מגיע הפסיכיאטר ד”ר ירדן לוינסקי למסקנה הבאה: 

“המסקנה יכולה להיות שזמן-אמת הוא דבר מאד חשוב – אבל אף אחד עדיין לא הבין מה אפשר לעשות איתו. יכול להיות שבעוד חמש שנים, כאשר יקרו שינויים טכנולוגים, תרבותיים או חברתיים מסוימים פתאום יתגלה הערך של זמן אמת. בינתיים מדובר רק ביכולת טכנולוגית חסרת חשיבות אמיתית.

 על מסקנה זו, אשר משותפת לרבים ממובילי הדעה בארץ ובחו”ל, אבקש לחלוק, תוך שאנסה להציע תועלת מובהקת פרקטית ורבת ערך ברמה העסקית, אשר ניתן להפיק כבר היום בכלים הקיימים, מעצם האפשרות לעדכן ולהתעדכן בזמן אמת.

 זמן אמת – כל הקודם זוכה!

 היכולת להתעדכן בזמן אמת היא למעשה גם האפשרות לזכות בדבר מה לפני כולם- לפני גמר המלאי, להיענות להצעה עסקית לפני מתעניין אחר, להגיע אל ליבו של לקוח פוטנציאלי לפני מתחרה עסקי, להגיב לפני כולם (“אני ראשון”) כחלק ממהלך טקטי עסקי. התנאי היחיד הוא  כמובן שהעושה שימוש במידע,  יהיה מחובר לזרם המידע בזמן אמת.

 דוגמאות פרקטיות לשימוש עסקי שניתן לעשות כבר היום בזמן אמת:

 הצעות עסקיות בשיטת כל הקודם זוכה – ראובן הוא סוכן נדל”ן, בבוקר יום א’ הוא מפרסם בטוויטר את ההודעה הבאה: ” הזדמנות נדירה- פנטהאוז באקירוב 30 מיליון ₪ במקום 40, כל הקודם זוכה..” שמשון, צייד הזדמנויות ועוקב סידרתי אחרי סוכני נדל”ן בארץ ובעולם, ממהר ליצור קשר עם ראובן ובצהריים נחתם זיכרון הדברים בין הצדדים.

 רפי- קונדיטור בעל שם מקומי וחובב רשת ידוע, נוהג לצייץ בטוויטר בכל פעם שהוא מוציא מגש חם של לחמניות שום עם עשבי תיבול מהתנור. עד לאחרונה הייתה נורית – עורכת דין ממגדל המשרדים השכן, היחידה לנצל את ההזדמנות ולהזדרז לרכוש שתי לחמניות חמות לארוחת הצהריים. לאחרונה ומאז שדרגה פייסבוק את האפליקציה לטובת העדכונים בזמן אמת, היא כבר לא לבד בתחרות. נורית קצת חוששת אבל רפי הבטיח לשמור לה “חסד נעורים” או לפחות לחמניית שום לצהריים, משתלם להיות ראשון…

 פרסים, מכרזים ומכירות פומביות –

 פרסים, הטבות והנחות עד גמר המלאי ובשיטת כל הקודם זוכה, אינם  גימיק חדש. החידוש הוא ביישום הפשוט והזול שניתן לעשות כיום במבצעים מסוג זה באמצעות הכלים של המדיה החברתית ויש כבר מי שעושה את זה. לאחרונה נתקלתי בחלוקת כרטיסים להופעה של מדונה בטוויטר (לצערי איני זוכר במי מדובר והייתי שמח לתת לו קרדיט על כך) ואם אינני טועה גם הטוויטר של קולנוע לב מחלק מפעם לפעם כרטיסים לסרטים בשיטת כל הקודם זוכה.

 מובן כעת כיצד ניתן ליישם את היתרון שבקבלת מידע בזמן אמת גם במקרה של מכרזים ומכירות פומביות.

 ”זמני” –time is money

 הדגשתי לעיל בעיקר את התועלת שצומחת לניצע (מקבל ההצעה) מעדכונים בזמן אמת, אולם בכל המקרים התועלת למעדכן ברורה גם היא. כך למשל רפי הקונדיטור מוכר את הלחמניות בעודן טריות וחמות ובכך שומר בין היתר על תזרים מזומנים ועל מוניטין גבוה בקרב הלקוחות. ראובן סוכן הנדל”ן נפטר מנכס מכביד ומתפנה למכור נכסים אחרים.

 שימוש ב”חכמת ההמון” בזמן אמת בזירות אינטראקציה מעורבות של גולשים אקראיים ובעלי מקצוע –

 בזירה מעורבת ישנו מצד אחד בעל המקצוע שמקבל את המידע בזמן אמת (הזמן בו נשאלה השאלה בתחום מומחיותו) כאשר היתרון מבחינתו הוא בסיכוי להגיב ראשון ובכך לבסס אמון ומומחיות בקרב מתייעץ אקראי בסביבה נקייה מתחרות באופן יחסי ולזמן מוגבל (כל עוד הגיב בזמן אמת). ההנחה המושכלת היא שבעל המקצוע המגיב ראשון (בחכמה) הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר לזכות בליבו של השואל האקראי – לקוח פוטנציאלי.

 מבחינת המתייעץ, היתרון הוא בכך שתחרות בעלי המקצוע על ליבו וכיסו בזמן אמת מבטיחה תגובה מהירה כמו גם זמינות ונגישות למידע  .

 ניסיון ליצור זירה מעורבת העושה שימוש בחכמת ההמון בזמן אמת אפשר לראות כאן: קישור לעמוד – “הצג שאלה משפטית לעו”ד”. הכוונה היא ליצור זרם מידע בזמן אמת, אשר יהיה זמין ונגיש למתייעצים אקראיים מצד אחד ויספק והזדמנות עסקית לעורכי דין בזמן אמת מצד שני. עורכי דין אשר בוחרים להצטרף לזירה מקבלים עדכונים – שאלות משפטיות של גולשים בזמן אמת לעמוד הפייסבוק האישי שלהם .

 חיפוש בזמן אמת –  

 טרנד חדש ולוהט אשר יתרונותיו ברורים אולם היישום בשלב זה קצת פחות. למעשה החיפוש בזמן אמת מאפשר בין היתר איתור חכם של הזדמנויות, תשובות, או שאלות מהסוג שהזכרנו לעיל, המופצות ברשת בזמן אמת בכמה זירות מרובות משתתפים. כמו גם ריגול תעשייתי ועוד. על החשיבות שמייחסים לחיפוש בזמן אמת אפשר ללמוד מההודעה שנמסרה לאחרונה על שיתוף הפעולה בין גוגל לטוויטר ובין מיקרוסופט לטוויטר, בכל הקשור לאיתור מידע בזמן אמת. בפועל זה אומר שמנועי החיפוש של גוגל ומיקרוסופט יספקו “ציוצים” מטוויטר בזמן אמת.

עוד על החשיבות הרבה והמשמעות של חיפוש בזמן אמת, ניתן לקרוא כאן:

גל מור – YNET- זמן האמת של טוויטר – גוגל ומיקרוסופט בעניין

נוכחות אפקטיבית במדיה החברתית – לבחור נכון את זירות האינטראקציה

פעמים רבות אני שומע מהספקנים לגבי האפקטיביות של פעילות במדיה חברתית את התלונה הבאה: “אני דווקא נוכח ברשתות החברתיות אבל לא הרחבתי את מעגל הלקוחות שלי כתוצאה מכך..”. כאשר אתה מברר לעומק למה התכוון מי שהעיד על עצמו כמקיים נוכחות במדיה החברתית, אתה מגלה שבפועל במקרים רבים מדובר בנוכחות כמעט אקראית, לא מחושבת לא אסטרטגית, לא עקבית. ולכן גם לא אפקטיבית. יש גם מי שמאוד משתדלים ומתאמצים אבל עדיין התחושה היא של דשדוש, או גרוע מכך של ” פול גז בניוטרל”……

אם כן,  מובן שעלינו להקדיש מחשבה מוקדמת ומושכלת לבחירת הזירות המתאימות לצרכים העסקיים שלנו (כאשר אני משתמש במושג “זירת אינטראקציה” כוונתי למתחם מוגדר וממוקד בתוך רשת חברתית. למשל קהילה או פורום) בטרם נבנה נוכחות בזירה מסוימת ונשקיע בה זמן יקר. אמליץ לשאול  בהקשר זה בעיקר את השאלה הבאה:

מיהו קהל היעד שלנו והיכן הוא נמצא ברשת במידה המצדיקה התמקדות והשקעה בזירה מסוימת בטווח הארוך?

לשם המחשת התהליך המחשבתי נבחן את הדוגמא הבאה: עורך דין נמרץ כותב באופן אשר נראה לו טבעי ונכון – תכנים משפטיים בקהילה של עורכי דין. התכנים בהחלט ממתגים אותו כבר סמכא בתחומו, אלא שסביר להניח שרוב קוראיו הם עורכי דין, חברי קהילת עורכי הדין המסוימת. אלו אמנם מתרשמים ונהנים מהשיתוף בידע, אולם הוא לא מגיע לקהל היעד שלו בעקבות השקעתו זו ולכן לא רואה תוצאות עסקיות מעמלו (לא מקבל פניות מלקוחות ולא מגדיל את מעגל הלקוחות כתוצאה מפעילותו בזירה).

לעומת זאת, את אותו הזמן יכול בעל המקצוע להשקיע למשל בקהילת הצרכנות – באותה רשת חברתית. ובכך לבדל עצמו “ולמנף” את יתרונו היחסי כבעל מקצוע יחיד ופעיל בקהילה שאינה מקצועית, לתרום באופן ייחודי מהידע שלו בסוגיות שונות, ובכך להגדיל את הסיכויים להרחיב את מעגל הלקוחות בטווח הארוך בזירה נקייה מתחרות באופן יחסי.

בחינה יום יומית של הזירות, מלמדת בעיקר על כך שטרם הופנמו אצל בעלי המקצוע בתחומים השונים עקרונות היישום הנכון של מדיה חברתית במוב של היכן, איך, מתי ובמה להשקיע תגובה וזמן….

עד עכשיו התמקדתי בטווח הארוך משום שלשיטתי נוכחות אפקטיבית בזירה מסוימת – כזו שתיצור מעגל לקוחות והזדמנויות עסקיות,  היא תוצאה של עבודה נכונה ועקבית לאורך זמן בזירה, תוך היכרות עם חבריה, אופייה המיוחד, והשתלבות בה כחבר מן המניין התורם לשיח. בפעילות כזו אתה רוצה להגיע למקום בו כאשר אחד מחברי הזירה נזקק לשירות מקצועי הוא אומר לעצמו ( ובהמשך גם לחברים מחוץ לזירה ) : ” היי אני מכיר בעל מקצוע רציני ואמין.. והוא זמין לי בלחיצת כפתור” אם עבדת נכון הוא מתכוון אליך…

על אף האמור לעיל, בהחלט ראוי לפקוח עין, ולאתר גם הזדמנויות חד פעמיות אשר עשויות להפיק תועלת מיידית או תועלת בטווח הקצר. הזדמנויות כאלו מטבען הן יום יומיות ואין סופיות ואינן מוגדרות ותחומות לזירה מסוימת.  ראוי להשקיע בהזדמנויות חד פעמיות זמן ככל שמדובר בתגובה בעלת סיכוי גבוה לאפקטיביות מבחינתו של בעל המקצוע.

השתתפות או תגובה חד פעמית אפקטיבית של בעל מקצוע בשיחה ברשת (תגובה לדיון בפורום או קהילה תגובה לפוסט /טוקבק /ציוץ בטוויטר/ השתתפות בשרשור בפייסבוק ועוד) תהיה כזו אם נשקלה מבחינת התאמת הנושא והזיקה לבעל המקצוע, אם מדובר בתרומה אמיתית (לשאר המשתתפים) מבחינת ערך מוסף, האם היא עשויה (התגובה) לעורר אהדה. כאשר הפרמטר האחרון הוא על פי רוב תוצאה של מתן ערך מוסף לדיון ואין להקל בו ראש, “הידחפות” מאולצת עלולה ליצור אנטגוניזם.

סער סיקלאי, יועץ במדיה חברתית ועו”ד

על עורכי דין ויצירתיות במדיה חברתית

עורך דין קם בבוקר ומגלה שהעולם סביבו השתנה.  הדרך להרחבת מעגל הלקוחות לא פשוטה והדרכים המסורתיות (ספר הטלפונים  http://cafe.themarker.com/view.php?t=1251727 ) לצד מגבלות אתיות על פרסום (שעבר זמנן ועל כך פוסט בעתיד) מחייבות אותו ליצירתיות.   

יצירתיות זו לא מילה גסה בעולם עורכי הדין. אין לך עו”ד מצליח שלא יכול היה בקלות להיות שחקן תיאטרון למשל (חישבו על שפטל, כספי, ועוד..). אלא שעל פי רוב נוטה עורך הדין, כנראה מטעמי שמרנות,  לתחום ולרתום את מטען היצירתיות שלו לעיסוק המשפטי בלבד.

חשיבה שמרנית אינה מתאימה לעידן המדיה החברתית (ופתיחות אינה בהכרח ויתור על רמה גבוהה של אתיקה) היא פשוט משעממת….. עם כל הכבוד לחבריי העוסקים בדיני החברות או בדיני הנזיקין הלקוח הפוטנציאלי שלכם ברשת לא רוצה לשמוע על חידוש בחוק החברות כשם שאינו מתעניין במאמר חדש העוסק בניתוח כלכלי של חוק הפלת”ד. לתוכן מסוג זה יש חשיבות אבל כתפאורה באתר שלכם ולחיזוק התדמית המקצועית.

הפרונט שלכם, המגע הישיר עם הלקוח, האינטראקציה, דורשת הפנמה של שפה אחרת, כולנו מדברים אותה, כולנו בני אדם רגילים מן הישוב כאשר אנחנו יושבים בסלון לאחר יום עבודה. 

איך עושים את זה? בואו נתחיל עם דוגמה יפה מעבר לים המשלבת מחשבה יצירתית וערך מוסף. המדובר במשרד עורכי דין מעבר לים המפעיל בלוג מיוחד במינו. בין היתר מתפרסם בבלוג אחת לשבוע,  פוסט המנתח את העבירות על חוקי העבודה שהתרחשו בפרק האחרון של הסדרה האמריקאית המצליחה – “המשרד”.

http://employmentlawpost.com/thatswhatshesaid/

ברכת שנה טובה לשנת תש”ע מבית מיכל סיקלאי

shana_tova03shana_tova01

כיצד משתלבים עורכי הדין בישראל בזירת המדיה החברתית

כיצד כבר משתלבים עורכי הדין בישראל בזירת המדיה החברתית ולמה זה מאוד כדאי למי שעוד מהסס

 Pro bono 2.0

כעו”ד המנהל מזה שנתיים את קהילת עורכי הדין (ולאחרונה במשותף עם מנהלים נוספים – עו”ד יעל גיל ועו”ד אמיר לירן)  האיכותית והמובילה בישראל – קהילת עורכי הדין – ברשת החברתית קפה דה מרקר , כמייסד קהילת ה facebook   של עורכי הדין בישראל  וכמי שאהבתו הגדולה לרשת האינטרנט בכלל ולמדיה חברתית בפרט מתחילה כבר במחצית השנייה של העשור הקודם – ימיה הראשונים של הרשת, אני חש צורך לכתוב ולשתף אתכם בתובנות שרכשתי במהלך השנים.  

במאמרי זה אנסה לשפוך אור בעיקר על התועלת הרבה הטמונה בהשתלבות אפקטיבית של משרדי עורכי דין ועורכי דין עצמאיים במדיה החברתית ובזירות האינטראקציה השונות ברשת.  אציין כבר בפתח דבר כי בניגוד לענפי מקצוע אחרים אשר עושים את הצעדים הראשונים במדיה החברתית, עורכי הדין נמצאים במקום מתקדם ונוח יחסית מבחינת התשתית והידע הרב שכבר נצבר המאפשר כניסה מיידית אל תוך זירות השיח החברתי/דיגיטאלי הישראלי.  

הבהרה: הגם שאתייחס במאמרי בעיקר לעורכי דין, תחום ההתמחות הספציפי שלי,  הדברים שיאמרו בהחלט רלבנטיים ללא מעט מגזרים עסקיים וארגונים אחרים החשים כי מדובר בתחום לוטה בערפל מבחינתם, בו רב הנסתר על הגלוי, אולם בכל זאת מזהים את הצורך ומבקשים לעשות את הצעדים הראשונים לקראת הבלתי נמנע והמתחייב מצידם – כניסה מושכלת ואפקטיבית למדיה החברתית. 

 להתגבר על ההלם התרבותי  

אתה צריך לבסס נוכחות רשתית אמרתי לחבר קרוב מימי האוניברסיטה שפתח בשעה טובה משרד עורכי דין. בעברית בבקשה הוא התריס. Social media   השבתי בציניות …. אבל מיד הבהרתי: תראה, הלקוחות שלך נמצאים בכל מקום במרחב הפיסי, אבל במקביל הם נמצאים גם ברשת בהמוניהם. העובדה הזו מספיקה על מנת שגם אתה “תועיל” לבסס את נוכחותך שם.  אה זה, אז תגיד פייסבוק סיכם חברי בבורות אופיינית אך חיננית, את השלב הראשון בשיחתנו.  

“אבל למה לי בעצם”, המשיך החבר בקו הספקני. כי אתה מאוד רוצה להגדיל את קהל הלקוחות שלך ובכך להגדיל את רווחי העסק שלך. אה כן, וגם המיתון וההצפה במקצוע עריכת הדין שככה איך לומר מאוד מפריעה ליצר האנינות והבררנות. משום מה הפך חברי ליותר נינוח וקשוב בשלב זה. “עורכי דין הם אנשים פרקטיים” כתב פעם במדורו הקבוע, חברי הטוב ומבקר המסעדות הכשרות – אורי מלמד.   

אוקי, אבל מה אם יכתבו עלי דברים רעים? חייכתי. אתה עורך דין, תמיד יכתבו עליך דברים רעים. בשנתיים האחרונות בכובעי כמנהל קהילת עורכי דין, קיימתי שיח אינטנסיבי עם כל דכפין ברשת, בין היתר למדתי מהציבור כי האמון בנו נמוך מאוד. אני מאמין שאיש מלבדנו לא יפעל לתקן את התדמית השלילית שנוצרה ואין מדיה מתאימה מהמדיה החברתית לפעול על מנת לשנות זאת. הואיל ובעוונותיי כי רבים, אני גם עו”ד, סיכמתי את הסוגיה בתוספת טענה משפטית פרקטית משלי: ובכל מקרה, מה אם יכתבו עליך דברים רעים אבל אתה לא תהיה שם להגיב… 

אז אתה מציע לי להקים אתר? לא בהכרח. אני מציע לך להיות נוכח בזירות ספציפיות בהם הלקוחות שלך כבר נמצאים. חשוב מכך, בזירה מפולחת כמו קהילת עורכי דין, הם – הלקוחות, נמצאים שם במטרה אחת מוצהרת – לתקשר איתך, אתה בא?.

מודל הישן פתחת משרד והם חיפשו אותך, אח”כ בא האינטרנט ופתחת אתר בהתבסס על אותו מודל ישן וחד צדדי מן העולם הפיסי. במודל החדש אתה בא לזירה בה נמצא הלקוח זאת במקום שהוא יחפש אותך. זה הגיוני.  

 הצורך והביקוש כבר מוכח! 

תרשה לי לומר לך בעיקר את הדברים הבאים המשכתי: למדתי שיש לציבור צורך אמיתי בשירות שאנו מספקים on-line  . אספר לך שמתוך 100 ומשהו הקהילות המוצלחות ברשת החברתית של קפה דה מרקר, שומרת קהילת עורכי הדין כבר זמן רב (למעלה משנה) על מקומה בין חמשת הקהילות המובילות את הרשת החברתית מבחינת “טראפיק”. זה נכון שמחד הציבור מפגין לעיתים חוסר אמון במקצוע אולם מסתבר כי מאידך הציבור לא מהסס לבקש ולקבל את עזרתנו הפרקטית ברשת באופן תדיר.  ”דבר איתי במונחים כלכליים”, אין בעיה: הביקוש רק גדל וגדל.

אגב, קהילת עורכי הדין אינה הקהילה המשפטית היחידה בקפה דה מרקר. קהילה נוספת, מוצלחת וחשובה מאין כמוה היא קהילת הייעוץ המשפטי, אותה מנהלים בכישרון רב עו”ד יוסף פרידמן ועו”ד נעמה זהר.  זה לא מקרי שאנו עורכי הדין מקיימים נוכחות אינטראקטיבית פעילה ברשת הישראלית. בדיעבד מסתבר כי השירות אותו אנו מציעים לציבור ברשתות חברתיות כבר כמה שנים, הוא מאותם שירותים המותאמים ככפפה לזירת המדיה החברתית בהיותם מועילים בכל הרמות (חברתית וכלכלית) לעו”ד – ספק השירות וללקוח – הציבור המתייעץ. וזאת משני טעמים עיקריים:  

א.      זמינות ונגישות – כאשר הציבור צריך אותנו הכי קל והכי זול (לשני הצדדים) למצוא אותנו ברשת. באינטרנט כידוע אין יום ואין לילה הפעילות היא 24/7. לפעמים הזמינות שלנו היא קריטית. במקרים אחרים התגובה המהירה והאדיבה תורמת לבניית אמון הציבור בפרופסיה שלנו לטווח ארוך וגם לזה יש ערך כלכלי חברתי רב. אני מוכרח לציין שלשיטתי זה חשוב לא פחות מן התועלת הכלכלית. יש להבין שהמדיה החברתית אינה סובלת את הלך המחשבה הישן ולפיו אין מעבר לתועלת כלכלית. במדיה החדשה חילוף מסרים מוצלח בין מוכר פוטנציאלי לקונה פוטנציאלי, בהכרח נשען על החברתי והכלכלי גם יחד, על הערך המוסף. אם תרצו זה סוג של פרו בונו משודרג המותאם לעידן הדיגיטאלי.  

ב.       חיסכון בזמן וכסף – אמנם המטרה הראשונית והלגיטימית של כל מוכר שירות ברשת היא הרחבת מעגל הלקוחות של המוצר. אבל יש ערך מוסף לשירות הניתן מצד עורכי דין דווקא ברשת (וזה כזכור התנאי הראשון לשיח במדיה חברתית) ברמה הפרקטית אפשר להגדיר את עיקר הפעילות של עורכי הדין ברשת כייעוץ וסיווג ראשוני. נוכחות של עורכי דין ברשת חוסכת זמן יקר לכלל העוסקים במקצוע וגם ללקוח על ידי מתן סיוע בהגדרה הראשונית של הבעיה המשפטית כמו גם בסיווגה כמתאימה לבעל מקצוע בנישה ספציפית. כל זאת ללא עלות מצד הפונה ותוך חיסכון משמעותי בזמן וכסף לעורך הדין אשר היה אמור לבצע את אותה פגישת סינון ראשונית במשרדו, אלמלא ניתן ברשת.  

על שני אלו חובה להוסיף את הערך הרב שבהימצאות בזירה אחת עם מאות חברים אחרים למקצוע. תאר לך שאתה עו”ד מתחום דיני המשפחה או הפלילים והקולגות שלך מנתחים עבורך פסק דין חדש שכלל לא הכרת. ומה לגבי חיפוש עובדים ללא תיווך? הפניית שאלה מקצועית או אתית לחברים? את כל הדוגמאות הללו תמצא אצלנו בכל יום נתון.

 

סוף דבר – פתח דבר:  

“השתכנעתי בצורך, אבל אני עסוק, אין לי זמן ובכלל כמה עולה לי?”. לאחר שלמדת את הכללים הבסיסיים ויצרת לעסק שלך בעזרת מומחים נוכחות רשתית מושכלת, זה לא בהכרח דורש ממך זמן רב. תשתית חכמה חסכונית ויעילה פי כמה מפגישות במשרד או שיחות טלפון מתמשכות הנגמרות בלא כלום (אתם יודעים היטב על מה אני מדבר..) העלויות כאמור, הן זניחות אם אומדים אותם כפונקציה של זמן מול תועלת. עוד טענתי לעיל (אך לא המצאתי את הגישה כמובן) כי יש גם מעבר לתועלת הכלכלית. התוספת החברתית במקרה זה היא הגורם להצלחה במדיה החברתית.    

הזכירו לעצמכם והפנימו, לדבר אתם כבר יודעים והשיח ברשת בהחלט מבוסס על עקרונות היסוד לאינטראקציה מפרה מן העולם הפיסי: הקשבה, שיתוף, שיחה. כאמור, במידה רבה התשתית כבר קיימת. ועוד תמריץ קטן אבל משמעותי: הלקוחות שלכם כבר שם אז אל תתנו להם להמתין לכם עוד זמן רב. להתראות ולהשתמע ברשת.     

כל הזכויות במאמר שמורות לעו”ד סער סיקלאי ©   

 


עו"ד ברשת - הרשת החברתית של עורכי הדין בישראל

israeli-lawyers.ning.com

twitting_lawyer